המסלול שלפניכם עובר ברובו ברובע א', במקום שבו הכל התחיל ושממנו, מבין החולות הלבנים, צמחה אשדוד המודרנית. תחילתו בתצפית מרהיבה על העיר, המשכו בסיור בין כמה מסמליה הבולטים ובמבט נוסטלגי אל בתי המתיישבים הראשונים וסופו בביקור בשוק הססגוני ובאחד מחופי הזהב המפורסמים שבהם התברכה אשדוד.

את הנקודה הראשונה במסלול יהיה קשה להחמיץ.

גבעת יונה, הנקודה הגבוהה ביותר באשדוד, קלה יחסית לזיהוי בזכות המגדלור המשובץ אדום-לבן שניצב בראשה. מלבד תצפית פנורמית יפה מגובה של 57 מטר, מדובר באתר הקדוש לשלוש הדתות הגדולות.
מקור שמה של הגבעה נעוץ במסורת מקומית, לפיה במקום זה שוכן מקום קבורתו של הנביא יונה בן אמיתי. מסורת אחרת גורסת, כי כאן נפלט יונה הנביא מלועו של הלווייתן, שבלע אותו לאחר שהתחמק משליחותו לעיר נינווה. במפת מידבא, מהמפות העתיקות בעולם, שנחשפה בפסיפס כנסייה בירדן, מסומנת הגבעה כבית עם כיפה שלצדו הכתובת ביוונית "הקדוש יונה". אותו בית עם כיפה ניצב כאן עד לשנת 1959 ואז, בנסיבות שאינן ידועות עד היום, נחרב כליל. ממצאים שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות אוששו את קיומם של חיים במקום בתקופת יונה הנביא – תקופת בית ראשון. החוקרים העלו שתי סברות באשר לזהות יושבי המצודה ששרידיה נמצאו בגבעה. לפי האחת, היו אלה האשורים, ששלטו באזור בתקופת הברזל, ואילו לפי השנייה, היה זה יאשיהו מלך יהודה, שכבש את אשדוד מידי האשורים ושלט בה במאה השביעית לפני הספירה. כך או כך, ללא ספק מדובר היה בנקודה אסטרטגית שחלשה על שני היישובים הגדולים שהיו באזור באותה תקופה – תל אשדוד ותל מור. בתקופת המנדט נקודה זו אף שירתה את הבריטים כתחנת תצפית לאיתור ספינות מעפילים.

בכניסה למקום תבחינו משמאלכם במרפסת תצפית גדולה, ומימינכם, למרגלות הגבעה, באנדרטה לזכר יפה בן-עמי ז"ל. המשיכו בשביל שמתעקל ימינה וטפסו במעלה מדרגות שמימין, המובילות אל נקודת התצפית הגבוהה (53 מטר מעל לפני הים). בראשה מבנה עם פרגולה עגולה, המזכירה את כיפתו של המבנה הקדום שניצב כאן בעבר.

מנקודת התצפית היפה תוכלו להשקיף על נמל אשדוד שמצפון-מערב ואף לראות את רצועת החוף המרשימה ואת שפך נחל לכיש. בגדה הדרומית של הנחל שוכן בית הספר לקציני ים אורט. בתחומו תבחינו במבנה מעניין ומעוגל דמוי אונייה. זהו "מרכז הדולפין והים", אליו תגיעו במסלול "ים, טבע ואקסטרים – מסלול למשפחות עם ילדים". ממזרח נראים שולי אזור התעשייה הצפוני ומגדל המים הגדול, ואילו מדרום נראים בתי רובע א', כשבקו הרקיע בולטים שני מגדלי K (K Towers) המרשימים, מגורדי השחקים הגבוהים ביותר בישראל, מחוץ לגוש דן. למרגלות הגבעה משתרע גן אלישבע, אליו תגיעו בהמשך המסלול.
לאחר התרגעות מול הנופים היפים תוכלו לחזור לשביל הטבעתי, שמקיף את הגבעה, לשוטט מעט ברחבי הגן, לסעוד במסעדת "Kira" שמימין ליציאה או לחזור היישר לחניון ולהמשיך לנקודה הבאה. לא, אין צורך להיכנס לרכב. 

הנקודה הבאה היא בית אריה קלנג

שמימינכם. כעת תוכלו לבחור אם להמשיך את קטע המסלול הבא בהליכה או באמצעות הרכב. סך הכל מדובר בהליכה לסירוגין של כעשרים דקות. אם מדובר ביום חם במיוחד – מומלץ להיעזר ברכב מכאן ועד לסוף המסלול. במידה שבחרתם באפשרות הרכובה, מומלץ להחנות את רכבכם בחניון (ללא תשלום) של גן אלישבע, וממנו להמשיך ברגל אל הקליפורניות ולאחר מכן לחזור על עקבותיכם, או לוותר לחלוטין על חלק זה במסלול ולהמשיך ישירות אל האנדרטה לחללי חיל הים.
אם בחרתם באפשרות הרגלית, עקבו אחר ההנחיות הבאות: שובו על עקבותיכם ברחוב יאיר, פנו שמאלה ברחוב ז'בוטינסקי ומיד ימינה לרחוב יאיר, שבהמשכו משנה שמו למשה מרזוק ושמואל עזר. חצו את הגינה המטופחת שבהמשך הרחוב ובהצטלבות עם רחוב הוורדים, תוכלו להבחין משמאל בכמה מבתי המתיישבים הראשונים באשדוד – מבני הקליפורניה המפורסמים, שזכו לכינוי "הקליפורניות".

בצומת הרחובות רוגוזין, שבי ציון ונורדאו ניצבת על סלע רחב אנדרטה לבני העיר שנפלו במערכות ישראל. הפסל, העשוי מתכת שחורה ונראה כנר ההולך וכלה, נבנה בידי מתי הלפרין, אם שכולה.

מעברו האחר של הכביש ניצב בית קנדה, המשמש מרכז קליטה לעולים החדשים. מדובר במרכז הקליטה הראשון שנבנה באשדוד. המבנה המלבני המעניין תוכנן בשנות השישים בידי האדריכל משה לופנפלד, שתכנן מבנים רבים נוספים בארץ, בהם הספרייה העירונית "בית אריאלה" שבתל אביב, אצטדיון הספורט הלאומי בהדר יוסף, תל אביב, ובית הפירמידה המפורסם שבבאר שבע.

כעת המשיכו ישר ברחוב מקס נורדאו, לכיוון הים, עד שתראו משמאלכם את

גן אלישבע, ע"ש רעייתו המנוחה של ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, לוי אשכול. הנשיא אשכול תרם רבות לפיתוחה של העיר בשנותיה הראשונות.

בתחומי הגן היפה שוכנת האנדרטה לחללי חיל הים

. לאחר שנכנסתם אליו (מכיוון החניון), המשיכו מעט ישר ותוכלו לראות אותה במורד הגבעה, מימינכם. האנדרטה הוקמה ב-1972 כיד זיכרון ל-47 חללי המשחתת אילת, שטבעה בעקבות פגיעת טילים מול חופי סיני באוקטובר 1967. שנה לאחר הקמתה הוחלט שתשמש כאנדרטה המרכזית לזכרם של חללי חיל הים הישראלי. מדי שנה נערך כאן הטקס הממלכתי להתייחדות עם זכר חללי החיל שנפלו במערכות ישראל.
האדריכל כרמלי פלדמן, איש מילואים של חיל הים, הוא שתכנן את מבנה האנדרטה, הבנוי בטון חשוף, בשילוב ברזל, שיש וריצוף מגרנוליט, ומזכיר סיפון אונייה, גשר פיקוד ותורן. על לוח השיש השחור שמולכם חקוקים שמות כל חללי חיל הים ומעליהם פסוק מספר תהילים: "בים דרכך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו". במרכז המבנה נכתבו מילים מתוך שירו של אביב גפן: "כשעצובים הולכים לים לכן הים מלוח".

בכניסה למתחם האנדרטה, מימין, ניצבת עמדת מסבירן קולי. לחצו על השפה המועדפת עליכם (עברית/אנגלית) ותוכלו לשמוע הסבר מקיף על האנדרטה.

אם תטפסו במדרגות האנדרטה

אל מרפסת התצפית שבקומה השנייה, תבחינו, כי על מעקה הבטון של המרפסת טבועים סמלי כל כלי השיט של חיל הים, שירדו אל המצולות במערכות ישראל. מכאן תוכלו להשקיף על טיילת החוף והים הכחול וגם על הנקודה הבאה במסלול: לה ממוניה.
כעת חיזרו לרכבכם, וביציאה מהחניון פנו שמאלה ברחוב מקס נורדאו ושוב שמאלה, ברחוב הטיילת. מימינכם ניצב מבנה ורדרד ומעניין, שנראה כלקוח מסיפורי אלף לילה ולילה. מבנה "לה ממוניה", המרשים מאוד מבחוץ, נבנה על שפת הים, בחוף לידו, כהעתק מדויק של אחד מארמונותיו של מלך מרוקו, תוך שימוש בחומרי בנייה דומים מאוד למקור. כיום הוא משמש כמרכז מסחר וקניות, ושוכנים בו גם אולם אירועים ומסעדה.

 

כעת המשיכו ברכבכם ברחוב הטיילת לכיוון דרום. מימין תוכלו לראות את פסל "מפל המים", שיצרה האמנית ילידת מרוקו יעל ארצי ב-1998. זהו רק אחד מני כ-300 פסלים המוצבים ברחבי העיר.

בהמשך, בחוף לידו שמימינכם, תראו את מגדל שעון השמש

היפהפה, המראה את השעה המדויקת באמצעות הצל שמטיל המוט שניצב במרכזו.

ברחבת החנייה הגדולה של החוף, מדרום למגדל, מתקיים מדי יום רביעי שוק אשדוד-ים

(הידוע בשמו העממי "שוק יום ד'") הפתוח, שמושך אליו בכל שבוע רבבות מבקרים מרחבי הארץ. מלבד פירות וירקות שמגיעים ישירות מהחקלאים, השוק העירוני הוותיק מציע מגוון רחב של מוצרים הנמכרים ביותר מ-400 דוכנים שונים – מכלי בית וצעצועים ועד לביגוד, נעליים ואביזרים לרכב. השוק, שמהווה מעין מיקרו-קוסמוס לחברה האשדודית הרב-תרבותית, פתוח מהזריחה ועד לשקיעה, ומספק הצצה מעניינת לחיי הקהילה.

לאחר שספגתם את הטעמים והניחוחות של השוק הססגוני, זה הזמן להמשיך בנסיעה קצרה לאורך החוף, להתרשם מהטיילת וממראה הים הנדיר ביופיו ולהרגיש בחו"ל. בהגיעכם לכיכר הקשתות, במפגש הרחובות רוגוזין ומשה דיין, תראו מימינכם את

אנדרטת סטרומה ומפקורה

, המנציחה את 1,072 מעפילי שתי הספינות שטבעו בים. בכדי להגיע אליה, פנו ימינה (בעקבות השילוט לחוף גנדי) והחנו את רכבכם באחת החניות הקרובות ביותר. כעת חיזרו בהליכה קצרה לאנדרטה. בדרככם אליה תראו אנדרטה נוספת, העשויה מפלדה: "צל ואור" שמה, המשמשת יד הנצחה למפעל ההעפלה ממרוקו ולחללי הספינה אגוז, שנספו ב-1961 בדרכם לחופי ישראל. האנדרטה המרשימה, שהוקמה בתחילת 2016, היא פרי יצירתו של האדריכל והאמן ארי מוריס חיון. היא מורכבת משלושה חלקים המורכבים זה לצד זה, ונעוצים עמוק באדמה, ומחלק מרכזי אחד. כשמתקרבים לאנדרטה מגלים כי החלקים אינם נוגעים זה בזה. לדברי האמן, שלושת החלקים מייצגים את שלוש ארצות צפון אפריקה: מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה, ואילו החלק הרביעי מייצג את מדינת ישראל. 

מכאן תוכלו להמשיך אל חוף הים, מהפופולריים ביותר באשדוד והסביבה – חוף גנדי,

הידוע בעיקר בשמו הקודם "חוף הקשתות", ובכך לחתום את המסלול ברחצה במים הנעימים או בישיבה נינוחה באחד מבתי הקפה או המסעדות שבכניסה לחוף.