אשדוד מדריך למטיילים

סיור סליחות 141 ענן בן דוד עצמו חי ופעל במאה השמינית לספירה, ויש חוקרים הגורסים שקרוב לארבעים אחוז מהעם היהודי היו קראים במאתיים השנים הבאות. עוד על: העדה הקראית בני העדה הקראית נקראים כך משום אמונתם במקרא ככתבו וכלשונו. התפילה מתנהלת במעין דו שיח בין החזן לקהל ומבוססת ברובה על ספר תהילים ועל פיוטים ולחנים עתיקים. רוב בני העדה עלו לישראל ממצרים בסוף שנות החמישים. רבים מהם השתקעו באשדוד, בה נמצא הריכוז הגדול ביותר כיום של קראים בישראל, למעלה מאלפיים משפחות. במשך שנים שימש את הקהילה בית כנסת הישן שברובע א׳ בעיר, עד לבניית בית הכנסת החדש. בני הקהילה דואגים לשמר את המסורת הייחודית שלהם, ובבית הכנסת אף פועלת מקהלת צעירים מבני העדה, המחדשת את השירים שנשכחו. בכניסה לאולם התפילה חולצים נעליים, על פי הפסוק ״...של נעליך מעל ). בשל טעמי טהרה, הכניסה לאולם אסורה על נשים 5 ׳ רגליך...״ (שמות ג בנידה, אסורה על שני המינים אחרי ביקור בבית העלמין, ובאופן כללי מותרת רק אחרי מקלחת. למעט מי שאינם מסוגלים לכך, התפילה נערכת בעמידה, בכריעה ובהשתחוויות אפיים ארצה. אולם התפילה בבית הכנסת בנוי כחלל פנימי גדול ומרופד בשטיחים. בשונה משאר העדות, הקראים מתפללים רק פעמיים ביום, שחרית וערבית, והתפילה משמשת תחליף למנהג העלאת הקורבנות שהיה נהוג בבית המקדש. בניגוד למזוזות של הזרמים המרכזיים ביהדות, על הקלף של המזוזה הקראית כתובים עשרת הדברות ולא הפרשיות ״שמע ישראל״ ו״והיה אם שמע״ מהמקרא. בני העדה רואים בבית הכנסת מקדש מעט ומקום ייחודי ומרכזי שבו האדם מתייחד עם בוראו.