אשדוד מדריך למטיילים

לטייל | אשדוד 146 בית הכנסת גואל ישראל אינו מזכיר במאומה את בתי כנסת של עולי אתיופיה בארץ מוצאם. הוא בנוי קירות ישרים של אבן לבנה, והאלמנט העיצובי היחיד שבחזיתו הוא שלושה חלונות צרים, ארוכים ומחודדים כלפי מעלה. פנים בית הכנסת פשוט וצנוע, ואת עזרת הנשים מקשטים ויטראז׳ים המזכירים ציורים עתיקים מארץ הקודש. באחד מופיעה הרבנית : בפינת האולם מתנוססים שני תצלומים נוגעים ללב המנוחה ילגניש צפורה כשהיא נושאת ידיים בתחינה בתוך קהל גדול של נשים בלבן, ואילו בתצלום השני מופיעים זקני העדה לפני עלייתם ארצה. ״הבחירה בסגנון האדריכלי אינה מקרית״, אומר רב קהילת יוצאי אתיופיה באשדוד, הרב מיכאל מהרט, שעל שם אימו, הרבנית ילגניש, קרוי בית הכנסת. ״אני רואה את עצמי ישראלי לכל דבר והיה לי חשוב שהמבנה ישתלב בסגנון הכללי והמודרני. הכוונה שלנו היא להתערות בארץ, ולכן איני דוגל במנהגים שהיו מושרשים בעבר בקרב יהודי אתיופיה, כמו למשל הקרבת שה או עז בפסח, לכבוד הולדת בן או ארבעים יום לאחר הלידה, ובאירועים נוספים. לשמחתי אלו מנהגים שהולכים ונעלמים מן העולם״. עם זאת, הרב מהרט מייחס חשיבות רבה לשמירה על מסורת ישראל, והוא עורך חתונות, בר מצוות, שבת חתן וכמובן מקפיד לחגוג את החגים , נצר למשפחה של 13 כהלכתם. הוא עלה עם משפחתו לישראל כשהיה כבן קייסים. אביו שהיה קייס הסמיך את אחיו, שהוא כיום קייס בעיר. עוד על: יהודי אתיופיה באשדוד בתי אב ממוצא אתיופי. צעירים רבים התרחקו 1,500- באשדוד יש כ אומנם מהמסורת, אך בכל זאת מגיעים לבית הכנסת בימי חג ומועד. מי ש״גונב את ההצגה״ הם המבוגרים שבאים לבושים במיטב מחלצותיהם המסורתיות, כאשר נשים וגברים כאחד עוטים צעיפים לבנים ורחבים, ה. שמלות החג ָ ל ָ ט ֶ הארוגים מכותנה לבנה ומעוטרים בחוטי צבע הנקראים נ יס, ולראשן הן עוטות ִ מ ֶ ה ק ָ ש ֶּ ב ַ הלבנות והמעוטרות של הנשים נקראות ה ׁאשׁ. ַ צעיפי ש עז (שפה שמית עתיקה השגורה בפי ֶ נוסח התפילה מורכב משפת הג קבוצות אתניות שונות באתיופיה, ומכונה גם חבשית) בצד הנוסח הספרדי ירושלמי המוכר. התפילות מלוות בפיוטים בנוסח ספרדי, בשירים מסורתיים ובשירתם הערבה של הקייסים החברים בקהילה.