ב-1996 החלה עיריית אשדוד בשיתוף גורמים ציבורים, ממשלתיים והתעשייה המקומית, לשקם את חלק הנחל הקרוב לים. 

במשרדי איגוד ערים לאיכות סביבה אשדוד-חבל יבנה הוקמה מנהלת ייעודית לפרויקט השיקום, אשר מבצעת דיגום שוטף של איכות המים בשש נקודות דיגום:

חוות לכיש, גשר הרצל, מרכז הצפרות, מזח סירות, גשר אורט ושפך הנחל.

איך מגנים על הנחלים ועל סביבת החיים הקשורה אליהם?

מדוע מי הנחל מזדהמים ומה אפשר לעשות בנידון?

האם אפשר לשקם נחלים?

איך אנחנו יודעים מה איכות המים בנחל?

הדברים שאנחנו עושים, משפיעים על איכות הסביבה שבה אנחנו חיים. אחד האמצעים לבלום את הפגיעה בניקיון הסביבה הוא ניסוח חוקים וכללים שקובעים באופן ברור מה לעשות ומה לא לעשות בסביבה שלנו. כדי שחוקים אלה יהיו יעילים, אנחנו – אזרחים פרטיים ושליחי ציבור – צריכים לפקוח עין ולראות מה נעשה סביבנו, והאם צריך לדווח ולפעול.

החוקים להגנת הסביבה קובעים גם את העונשים שיוטלו על כל אלו שפוגעים בסביבה, באם מתוך רשלנות או באם בכוונה. יש לזכור, גם הטלת עונש היא דרך ללַמד אנשים על חשיבותה של הסביבה ועל הצורך להגן עליה.

רוצים לדעת מהי איכות המים בנחל לכיש ברגע זה?

מוזמנים להיכנס לקישור הבא:

https://www.env.org.il/he/water_quality/

לפניכם מספר חוקים בנושא שימור הנחלים: 

צו רשויות נחלים ומעיינות (הטלת תפקידי רשות נחל על רשויות הניקוז), התשס"ג-2003
חוק המחייב כל רשות מקומית לקבוע את נתיב הנחל, ולשמור על נופו ועל ערכי הטבע לאורכו ועל שתי גדותיו.
 

חוק רשויות נחלים ומעיינות, התשכ"ה-1965
חוק המורה על הקמתן של רשויות נחלים אשר אחראיות על הסדרת זרימת המים בנחל, ניקוי הנחל, שמירה על איכות המים, סביבת החיים בו ועוד.

תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ריסוס בקרבת מקורות מים), התשנ"א-1991
חוק האוסר על ריסוס בקרבת מקורות מים, כולל נחלים ויובליהם.
 

חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957
חוק האוסר על הטיית זרימת המים מכל עורק שהוא, כולל נחלים, ללא רישיון מיוחד.

איך משקמים נחלים?

תהליך השיקום הוא ממושך ומסובך. מניסיון שהצטבר בעולם, ידוע כי הוא עשוי להימשך כ-25 שנה! לכל נחל התהליך ה"אישי" והמיוחד לשיקומו. אפילו קיימים הבדלים בשיקום החלקים השונים של אותו הנחל. אבל בכלליות, השלבים בשיקום הנחל דומים.

בתהליך השיקום יש ארבעה שלבים:

שלב 1: מבטיחים תנועה חופשית של מים בנחל

נחלים הם מובילי מים טבעיים, המנקזים את המים באגן ההיקוות שלהם. בנחלים שנפגעו, גם זרימת המים החופשית נפגעת: לעתים אפיק הנחל סתום בסחף, בצמחייה או בפסולת מוצקה, או שהוא צר מדי ואינו יכול לנקז את כמויות המים המגיעות אליו. סתימת אפיקי הנחלים עלולה לגרום לשיטפונות בעונת הגשמים, כי הנחל אינו מסוגל להזרים את כל כמות המים המגיעים אליו, והוא עולה על גדותיו.

לכן, בשלב הראשון של שיקום נחל, מבצעים פעולות שמטרתן להסדיר את התנועה החופשית של המים בנחל. פעולות אלה הן למשל: סילוק סחף, צמחייה ופסולת מוצקה, או הרחבת האפיק.

שלב 2: משקמים את גדות הנחל ואת נופו

בשלב זה מטפלים בגדות הנחל: משפרים את השיפוע של הגדות, שותלים צמחייה שתייצב אותן ותמנע את התמוטטותן, וסוללים שבילים ודרכים לאורך הגדה לנוחותם של המטיילים ושל האנשים שמטפלים בנחל. לעתים מפתחים באזור הנחל פארקים ופינות לנופש.

שלב 3: משקמים את מי הנחל

בשלב זה מטפלים במי הנחל, במטרה להחזיר את כמות המים ואת איכותם למצב הטבעי, ככל האפשר. כדי לשקם את מי הנחל, יש לבצע שתי פעולות עיקריות:

1. לטפל במקורות הזיהום של הנחל, למשל מפעלים ורשויות מקומיות המזרימים שפכים אל הנחל.

2. להבטיח מקורות מים קבועים באיכות ובכמות הדרושה לנחל. לעתים קרובות מזרימים אל הנחלים מי שפכים מטוהרים (קולחין), שכן המקורות הטבעיים נתפסו או יבשו.

שלב 4: משקמים את מערכת החיים הטבעית

בתהליך שיקום הנחל מבצעים לעתים גם שחזור ביולוגי. השחזור הוא החזרה של צמחייה ושל חיות אופייניים לאזור הנחל במצבו הנקי. מובן שאת השחזור הביולוגי מבצעים רק לאחר שמי הנחל נקיים מספיק, כדי שהצמחייה והחיות ישרדו בהם.

שאלה: שיקום הנחל – במסגרת תהליכי השיקום של הנחל משקמים גם את מערכת החיים הטבעית

מיזם זה הוקם בסיוע המשרד להגנת הסביבה, איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה

ועיריית אשדוד.